22 רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית וברפואת עיניים עתרו לבג"צ בדרישה לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים האוסר תשלום ישיר של המטופל לרופא. לחילופין מבקשים הרופאים שלא לכלול ברפורמה ניתוחים שנועדו למטרות קוסמטיות, שאינם כלולים בסל הבריאות; כך מדווח העיתון "גלובס" היום (ג').

על-פי הרפורמה, חל איסור על תשלום ישיר של מטופל לרופא בגין שירותים רפואיים שניתנו במוסד רפואי פרטי. על-פי הרפורמה מוצע, שהתשלום לרופא ישולם על-ידי המטופל למוסד הרפואי בלבד, וזה מצדו יעביר את התשלום לרופא.

העתירה מצטרפת לעתירות קודמות בנושא שהוגשו על ידי הר"י ובכירי המנתחים הפלסטיים

בדיווח נמסר, כי באמצעות עורכת הדין נאוה פינצ'וק-אלכסנדר טוענים 22 הרופאים בעתירתם, כי לאחר שהשקיעו שנים רבות של לימודים והכשרה כדי להפוך למומחים, הם מופלים לרעה לעומת בעלי מקצועות חופשיים אחרים, כגון עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, פסיכולוגים ורואי חשבון. לדבריהם, ההסדר החדש מטיל מגבלות חמורות על פרנסתם ופוגע בעיקרון השוויון.

עוד נאמר בעתירה, כי התערבות המדינה בהתקשרות בין רופא למטופל פוגעת ביחסי האמון שנרקמים בין בעל מקצוע חופשי ללקוח. המחוקק, נטען בהמשך, לא נתן דעתו לכך שהרפורמה יוצרת מנגנון לקוי, לפיו המוסד הרפואי משמש כמעין "מתווך" בין הצדדים, דבר הנותן בידי המוסד הרפואי כוח והשפעה רבת-עוצמה ועלול לאלץ את הרופא להעביר לידי המוסד הרפואי מידע מסחרי וסודי אודות מטופליו. התוצאה תהיה התייקרות הטיפולים בשל עלויות התיווך שאותם יגלגל המוסד על הרופא והמטופל, טוענים הרופאים.

העיתון מציין כי בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת טרם חקיקת החוק, הסבירו חברי הכנסת את הרציונל שמאחורי החוק, בכך שכאשר אדם נמצא במצב קריטי הוא יהיה מוכן לשלם כל מחיר. הפחד וההיסטריה מהמצב הרפואי שמים את המטופל במצב שבו הוא יהיה מוכן לעשות הכול כדי לקבל את העזרה הרפואית.

אלא שהרופאים מציינים בעתירתם כי רציונל זה איננו רלוונטי לגביהם, מאחר שעיקר עיסוקם בתחום האסתטיקה ולא בניתוחים מצילי חיים ואלו טיפולים המצויים מחוץ לסל שירותי הבריאות.

בעתירה נאמר, כי התערבות המדינה בהתקשרות בין רופא למטופל פוגעת ביחסי האמון שנרקמים בין בעל מקצוע חופשי ללקוח

העתירה מצטרפת לעתירות קודמות בנושא שהוגשו על ידי הר"י ובכירי המנתחים הפלסטיים. בעתירת הר"י, שהוגשה בפברואר, נתבקש בג"צ להוציא צו על-תנאי שיורה למדינה לנהל עם הארגון משא-ומתן על פרק הבריאות בחוק ההסדרים. החוק עבר במליאת הכנסת כחלק מחוק תקציב המדינה לשנת 2016. העתירה הוגשה נגד הכנסת, ממשלת ישראל, משרד הבריאות, משרד האוצר, שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון.

ההסתדרות הרפואית טענה, כי פרק הבריאות בחוק ההסדרים כולל שינויים מרחיקי לכת במערכת הבריאות הפרטית. עורכי הדין ארנה לין ואלי זהר כתבו בעתירה: "המדינה בוחרת במסלול המקוצר לצמצום הוצאות הפרט על שירותי רפואה פרטיים, הגם שאיננה מספקת נתונים בדבר הוודאות שהדבר אכן יתממש וחלף השקעה תקציבית של ממש במערכת הבריאות הציבורית. כתוצאה מכך עלויות הוזלת 'יוקר המחיה' העבירה המדינה ממנה והלאה, על חשבון זכויות המטופלים והרופאים גם יחד".

"ההיתר לפרקטיקה פרטית של הרופאים מעוגן בהסכמים הקיבוציים שעלייהם חתמו המדינה ושירותי בריאות כללית מול ההסתדרות הרפואית, ועל כן כל שינוי שיש בו השלכות על הפרקטיקה הזאת מחייב משא-ומתן קיבוצי מול הארגון", נטען בעתירת הר"י