דיון - בעד ונגד: פרסום ניתוחים קוסמטיים – אתי או לא?

בעקבות מספר שערוריות שנחשפו בתקשורת העולמית בשנים האחרונות בעניין שתלים להגדלת החזה, ובראשן כמובן פרשת שתלי ה - PPI, החליט משרד הבריאות הבריטי (Department of health) לערוך בחינה מחדש של נושא הניתוחים הקוסמטיים. דבר זה גרר דיון סוער בתקשורת הבריטית בנושא - בעד ונגד פרסום ניתוחים אלו.

ד"ר פאזל פתח, מנתח פלסטי מבירמינגהם, תומך בהטלת איסור גורף על פרסום סוג זה של ניתוחים. לדבריו, כיום פרסום תרופות מרשם אינו חוקי, ואילו פרסום פעולות פולשניות, שאינן בהכרח נחוצות קלינית וכרוכות בסיכון לנזק ולסיבוכים, אינו בלתי חוקי.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר בריאות כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית, ולא רק כהיעדר מחלה. ניתוחים קוסמטיים נועדו לשפר את תחושת הרווחה הנפשית, ולמנוע מצב שבו פגמים בתדמית הגוף פוגעים ברווחה הנפשית של המטופל. פרסום ניתוחים קוסמטיים מיועד להגביר את הדרישה לניתוחים אלו, ולעודד את המטופלים ליטול סיכונים – מה שלא יכול לשרת את טובתם. מומחים בתחום האתיקה טוענים כי פרסומים כאלה מפרים את המוסריות הפנימית של תחום הרפואה, בכך שהם למעשה מקדמים מצב של מחלה על מנת להגביר את הדרישה לניתוחים קוסמטיים.

מדידת פנים לקראת ניתוח פלסטי (אילוסטרציה)

קבוצה פרלמנטרית שעסקה בתדמית הגוף מצאה כי 60% מהמבוגרים מתביישים במראה החיצוני שלהם. סקר שבוצע ב-2010 וכלל מעל 1,200 משתתפים בגילים שונים, הראה כי 70% מהנשים ו-40% מהגברים חשים לחץ להיות בעלי גוף מושלם. פרסומים של ניתוח קוסמטי פונים לתחושת פגיעות זו, ומציעים "תיקון בזק".

ככלל, רופאים נמנעים מפרסום שירותיהם מסיבות אתיות. מערכת היחסים בין הרופא למטופל אינה דומה למערכת יחסים עסקית, שבה הפרסום ממלא תפקיד חשוב בקישור בין צרכנים לספקי שירות. הקריטריונים לניתוח מטופלים שאינם סובלים ממחלה או ממום גופני צריכים להיות נוקשים יותר מאלו של ניתוח המיועד לריפוי מחלה או מום. דרישה מינימלית צריכה להיות איסור על עידוד ניתוחים מסוג זה וגיוס מטופלים לביצועם – וזוהי בדיוק המטרה של פרסום ניתוחים קוסמטיים. איגוד המנתחים הפלסטיים בבריטניה סבור כי איסור מלא על פרסום מסוג זה משרת את טובת המטופלים.

בניגוד לדברים אלו, טוענת ד"ר סאלי טאבר, מנהלת ה-Independent Healthcare Advisory Services - IHAS (איגוד מסחרי המאגד את כל ספקי השירותים הרפואיים), כי אין מקום לאסור לחלוטין פרסום ניתוחים קוסמטיים, ובקרה על פרסום מסוג זה מאפשרת הגנה מספקת על המטופלים.

ניתוח קוסמטי הוא שוק מתפתח. עלייה בביקוש לניתוחים אלו (המוגברת על ידי המדיה) הובילה לעלייה בהיצע וכך לעלייה בתחרות ולירידה במחיר. מה שהיה בעבר נחלתם של עשירים מעטים נגיש כיום לרבים. כל מגזין מציע ייעוץ לגבי שיפור המראה, ופרסום ניתוחים קוסמטיים הוא חלק קטן מתרבות זו. אין זה נכון לחשוב כי איסור הפרסום יוביל לירידה בדרישה לניתוחים קוסמטיים.

ככל פרסום אחר, המטרה של פרסום ניתוחים קוסמטיים היא ליידע ולשכנע מטופלים פוטנציאליים. הגבלת המידע עשויה להוביל ליצירת מונופולים שישנו את מבנה השוק, שלא לטובת הציבור. ה-IHAS מאמין כי פרסום שירותים רפואיים הוא לגיטימי וסביר, והגבלה כללית שלו לא תשרת את האינטרס הציבורי, אם כי יש להקפיד על מניעת נזק לציבור כתוצאה מפרסום זה (כמו לגבי פרסום בכל סקטור אחר). על מנת להימנע מגרימת נזק, חובר קוד התנהגות לגבי פרסום שירותים רפואיים. הגישה המנחה היא התנהגות אחראית של הספק כלפי המטופלים. על הספק להציע מידע מאוזן המבוסס על עובדות, לאפשר למטופלים די זמן לשקול את הנושא, ולוודא כי הם מבינים שלא כל הטיפולים המפורסמים מתאימים להם.

המוקד צריך להיות יזמות להבטחת איכותם של טיפולים קוסמטיים, ומניעת ביצוע טיפולים בתנאים שאינם נאותים, ולא מניעת פרסום ניתוחים קוסמטיים, שכן מניעת הפרסום תתרום לבלבול בציבור ולניצול מסוכן של חוסר הידע.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקורות:

Sally Taber, Should all advertising of cosmetic surgery be banned? No, BMJ. 2012 Nov 7;345:e7508

Fazel Fatah, Should all advertising of cosmetic surgery be banned? Yes, BMJ. 2012 Nov 7;345:e7489