חדשות

דו"ח המבקר : הרפואה הפרטית מאיימת על בתי החולים הציבוריים

המבקר גם קובע כי תשתיות מערכת הבריאות נמצאות במצב גרוע, מצביע על רמת ניקיון נמוכה ועל זיהומים ומתריע על ניגודי עניינים בין הרפואה הפרטית לציבורית; לדבריו, יש להגביר הפיקוח ולקבוע נהלים ברורים

דו"ח מבקר המדינה על מערכת הבריאות שפורסם היום (יום ד') מעניק ציון גרוע למצב התשתיות של מערכת הבריאות, מותח ביקורת על רמת הניקיון הנמוכה בבתי החולים שגורמת לזיהומים מסכני חיים ואף גובה מחיר כבד (6,000-4,000 מאושפזים מתים מדי שנה עקב הידבקויות בזיהומים אלו) וגם מתמקד לראשונה בהיקפה של תחרות הניתוחים שמתנהלת בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים.

למבקר התברר, כי כאשר ניסה לבדוק מהו היקף הפעילות הניתוחית במערכת הבריאות הפרטית כדי להשוותה לציבורית וכן כיצד שתי המערכות משפיעות זו על זו - גילה שאין בידי משרד הבריאות נתונים עדכניים. הנתונים האחרונים הם מ-2010, או שכלל אינם קיימים או שאינם מדויקים. המבקר מצא כי כבר לפני שלוש שנים, למשל, 25% מכלל הפעילות הניתוחית בישראל נעשתה בבתי החולים הפרטיים - גידול של 22% לעומת המצב 2005. הרפואה הפרטית, מצא המבקר, גדלה בקצב גדול יותר מהציבורית.

הגורם המרכזי למצב זה, מצא המבקר, הם הביטוחים המשלימים של קופות החולים. המבקר מצא כי לקופות החולים עניין לנתב את מבוטחיהן לרפואה הפרטית דרך הביטוח המשלים, בשל אינטרסים כלכליים. בדו"ח נכתב: "אם שירותים אלה ימומנו במלואם באמצעות הביטוח המשלים ומכספי המבוטחים (ולא דרך סל השירותים) ייוותרו בידי הקופות כספים למימון כלל הפעילות הרפואית, להקטנת גירעונות או אף ליצירת עודפים". המבקר קבע כי "זו הסיבה לגידול בפעילות בתי החולים הפרטיים".

מבקר המדינה גם מצא כי בתי החולים הציבוריים מזמן אינם ציבוריים לגמרי - כ-10% מהפעילות הרפואית והסמי-רפואית בהם - בהיקף של כמיליארד ש"ח בשנה - היא למעשה פרטית. פעילות זו כוללת גם תיירות רפואית ומלונית לאחר לידה, בדיקות סקר מנהלים ורפואת מטיילים. המבקר סבור שפעילות זאת מחייבת בדיקה, קביעת מדיניות והסדרת התחום כולו.

כמו כן, מצא המבקר היעדר פיקוח על ניתוחים שמתבצעים במערכת הרפואה הפרטית, גם מבחינת איכות הטיפול. מצב זה אינו קיים במערכת הציבורית. "החלטות שמקבל רופא פרטי לגבי מטופליו עלולות להיות נגועות בניגוד עניינים, מאחר שהוא מקבל שכר עבור הייעוץ, ואם יבצע את הניתוח יקבל גם שכר עבורו. ההחלטות מתקבלות ללא בקרת עמיתים" ציין המבקר.

המשמעות העיקרית של דבריו היא חשש לניתוחים מיותרים הנובעים ממניע כלכלי של הרופאים. "רופאים כירורגים בכירים", ציין המבקר, "התריעו לפני נציגי משרד המבקר המדינה שלעתים מתבצעים ניתוחים מיותרים במערכת הרפואה הפרטית". המבקר הצביע על הצורך לבצע בקרה בנושא זה. הדו"ח ציין כי רק קופת חולים מאוחדת מפעילה בקרה על ניתוחים פרטיים שנעשים דרך הביטוחים המשלימים וכי על "משרד הבריאות לתת דעתו לסוגיה זאת ולעצב כלי מעקב ובקרה".

המבקר גם עמד על הפחתה בשיעורי המשרה של רופאים ואחיות במגזר הציבורי, המקדישים מזמנם למערכת הפרטית. "היצע הרופאים המנתחים בארץ מרוכז עדיין ברובו בבתי החולים הציבוריים. חסרים רופאים מרדימים ואחיות חדרי ניתוח", נכתב בדו"ח. הביקורת העלתה כי שמונה מנהלי מחלקות בבתי חולים ממשלתיים הפחיתו את היקף משרתם, וכך גם מנהלי יחידות ורופאים בכירים - לצורך עבודה בפרקטיקה פרטית בקהילה, בבתי חולים פרטיים או ברפואה במערכת הציבורית בקהילה. המבקר התריע כי למגמה זו עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על רמת הרפואה הציבורית. כן העלה המבקר את חששו מפני פגיעה בהוראה הקלינית בבתי החולים הציבוריים עקב צמצום המשרות הנ"ל. הוא קרא למשרד הבריאות ולהר"י לקיים דיון בסוגיה זאת.

נושא אחר שעולה בדו"ח הוא עייפותם של הרופאים המנתחים. הביקורת העלתה כי מנתחים מבצעים בבתי החולים הפרטיים ניתוחים מורכבים שרמת הסיכון בהם גבוהה עד שעות הלילה המאוחרות. לעתים ניתוחים אלה נעשים לאחר ניתוחים ממושכים (ססיות) בשעות העבודה שלהם בבית החולים הציבוריים. המבקר ממליץ לחייב בקרה על המנתחים, כדי לשמור על בטיחות החולה ולבדוק אם פעילות זו אינה חורגת מחוק שעות עבודה ומנוחה ומהוראות תקנון שירות המדינה לעניין הגבלת שעות ההיתר לעבודה פרטית לרופאים.

הדו"ח גם עומד על מצב ניגוד העניינים הפוטנציאלי שבו נמצא רופא המחלק זמנו בין רפואה ציבורית לפרטית והמליץ לבחון סוגיה זאת. בבדיקות מדגמיות שערך משרד המבקר נתגלו לא מעט כשלים בנושא זה. המבקר מצא עבירות על כללי התקשי"ר וחשש לניצול משאבי המערכת הציבורית לטובת המערכת הפרטית. "במקרה זה הרגולטור וראשי המערכת נכשלו בשמירה על האינטרסים של הציבור: מנהלי בתי החולים, משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא ביצעו בקרה שיטתית ויזומה כדי לבדוק בעיות בהקשר זה".

המבקר מתח ביקורת על כשלון משרד הבריאות בפיקוח על שר"פ (שירותי רפואה פרטית) ב"הדסה" וב"שערי צדק", כאשר לא נבדק אם בתי החולים עומדים במגבלות שקבעו לעצמם ואף לא קבע מגבלות ראויות משלו לגבי בתי החולים הללו בכל הנוגע לבחירת רופא. "היעדר ביקורת ובקרה ציבורית על הנעשה בבתי החולים הללו עשוי להביא למתן משקל יתר לרפואה הפרטית על חשבון הציבורית. עולה חשש לביצוע ניתוחים פשוטים בידי רופאים מומחים בכירים שזמנם יקר יחסית".

הדו"ח גם עומד על כך שבתי החולים אינם ערוכים לרעידות אדמה ולמצב חירום. נוכח מצב התשתיות הגרוע קרא המבקר ליצור תוכנית אב רב- שנתית לתיקון הליקויים ולפתרון המחסור במיטות אשפוז. הדו"ח ממליץ להכניס את נושא הבינוי והתשתיות כמרכיב קבוע בתקצוב בתי החולים.

עוד מצביע דו"ח הביקורת על אי-הקצאת שטחים ייעודים מספיקים למרפאות קהילה, בעיקר ביישובים חדשים ובשכונות חדשות.

הדו"ח מתייחס למכרז שנערך לבית החולים באשדוד ומוצא בו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות להקמתו כבית חולים ציבורי שתותר בו רפואה פרטית. לפי הדו"ח, לא נעשתה עבודת מטה סדורה ומפורטת לקביעת הסכום המרבי שהמדינה תקצה להקמתו. עוד מצא המבקר כי קיים מחסור במיטות אשפוז בפריפריה לעומת המרכז, ובכוח אדם (רופאים, מנהלי מחלקות, אחיות, פיזיותרפיסטים) והמליץ לפעול לשיפור המצב. כן מצא היעדר שימוש מספיק בטכנולוגית רפואה מרחוק.

בנוסף, המבקר קרא למשרד הבריאות לקבוע מדדים לבחינת יעילות הפעולות המקצועיות למניעת זיהומים ובמקביל להכין תחשיבי עלויות ישירות ועקיפות הנגרמות עקב זיהום נרכש במוסדות הרפואיים. כן המליץ על הסמכת צוותים ייעודיים שיעסקו במניעת זיהומים ובהתפשטותם.
הדו"ח גם מצא כשלים ספציפיים בטיפול בהפרעות אכילה, בקיומו של מחסור חמור במסגרות אשפוז ושיקום – כך שחולים נאלצים להתאשפז במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים או במחלקות טיפול נמרץ במקום במסגרות שמתאימות לבעיה הרפואית הזאת. כן מנה המבקר בעיות הקשורות במחסור בכוח-אדם אבחוני.

משרד הבריאות אמר בתגובה לדו"ח, כי "המשרד מתכנן הקמת מינהל בתי חולים ובבוא העת להופכו לגוף יותר אוטונומי בכפיפות לשר הבריאות כדי לטפל בסוגיות ניגוד העניינים".

לדברי המשרד, בנוגע ל"בריחת" רופאים ואחיות לבתי החולים הפרטיים: "המשרד העלה מספר פעמים את הרעיון להעסיק רופאים בכירים בבתי חולים ציבוריים כ-FULLTIMER. הגדרה כזאת מחייבת פתרון בעיה של משכורות מספקות, שיהיו אטרקטיביות לרופא כדי שיהיה מוכן לוותר על כלל העיסוק הפרטי שלו. הכלים העומדים כרגע בידי בתי החולים של הכללית והממשלתיים אינם מאפשרים זאת, מנוגדים לחוק (תקנות תאגידי בריאות) ולא קודמו במסגרת הסכם הרופאים או במסגרת יוזמת משרד הבריאות לשינוי תקנות תאגידי בריאות" .

לגבי הרופאים המפנים מטופליהם ברפואה הציבורית לפרקטיקה הפרטית שלהם, הגיב המשרד: "העברת החולים באופן בלתי ראוי מהמערכת הציבורית אל הרופא ולמרפאתו הפרטית היא עבירה משמעתית. כל מקרה כזה שיימצא – יטופל. ללא תלונה ועדות של מטופלים. אין למשרד ולנציבות המדינה כלים לבקרות אלה. המידע מגיע רק מחולים כשהייתה תקלה בטיפול הרפואי, כמו בהליכים משפטיים".

לקריאת דו"ח מבקר המדינה:
http://www.mevaker.gov.il/serve/site/63c.htm 

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  בתי חולים ציבוריים,  תיירות רפואית,  זיהומים,  רפואה פרטית,  דו"ח מבקר המדינה
תגובות
דר' שחר
09.05.2013, 16:03

בוקר טוב אליהו!
היה ברור בתום שביתת הרופאים האחרונה שחיוב בהחתמת שעון נוכחות יוביל רופאים בכירים רבים לקיצוץ בהיקף משרתם הציבורית, כי כעת זה לגיטימי לקבל תשלום רק על שעות העבודה בפועל, ולהתפרנס מהרפואה הפרטית ביתר הזמן.
נושא ה-Full timer מחייב שינוי כללי באוצר לגבי תימחור שכר הרופאים, ולהביאו לרמה של קנדה והמדינות הסקנדינביות. תוספת התקציב הציבורי הנדרשת לכך עצומה, והסיכוי שזה יאושר קלוש.
על פי ההתנהלות בעבר, ברור שההצעה תהיה לעבוד בבתי החולים הציבוריים, ללא עבודה פרטית כלל, מה שירוקן את בתי החולים הציבוריים מהרופאים הבכירים שלא יסכימו לעבוד בתנאי השכר המגוכחים שהאוצר רואה לנגד עינו.

דר' רוטמן
09.05.2013, 19:11

אל תדאג כל כך. הרופאים הטובים באמת יישארו בבתי החולים הציבוריים. ה-"טובים" במרחאות יברחו תחילה ויחזרו מהר על ארבע לבתי החולים הציבוריים. אבל אז, רופא טוב באמת יהיה המנהל ולא הוא.

ד"ר סיקירוב
10.05.2013, 10:16

מבנה מערכת הבריאות מזכיר מאוד מה שהיה ברוסיה סובייטית. רמה הולכת ומדרדרת,בושה וחרפה. הפטרון פשוט יחסית לשיפור:-אחרי שרופא יסיים את התמחותו ויחליט להישאר בבית חולים הוא התחייב לעבוד רק בבית חולים. רופא שתחליט לפתח פרקטיקה משלו יוכל לתת שירות לחברי כל הקופות חולים כאשר רק רופא תחליט האם לתת שירות לחברי קופת חולים אחד או לכולם,לא יהי כל זכות להנהלות קופות חולים להתערב בהחלתה של רופא. הרופא יודיע לקופות החולים שהוא מתחיל את הפרקטיקה באזור זה או אחר ושעות שהוא יחליט .לקופות חולים לא יהי כל זכות להתערב. במרכז מערכת הרפואית יעמוד רופא ולא פקידים כפי שהיום. תחרות תהיה בין הרופאים ולא כפי שהיום תחרות סרק בין פקידי קופות החולים.

עדו
11.05.2013, 17:57

הרפואה הפרטית היא הסיכוי ( אם עדיין קיים ) לרפואה בישראל .
הדור הצעיר של האקדמאיים דורש תמורה כספית מלאה עבור שנות הלימוד וההתמחות, עבור המאמץ הרוחני והפיסי הכרוך בעיסוק כרופא , עבור השעות שמעבר לשמונה שעות עבודה ביום,
עבור שעות עבודה /פעילות בערבי שבת/חג שבתות וחגים .
נראה שהמערכ הציבורית מתעלמת מציבור הרופאים בכל הכרוך בתגמול שכר הולם וזכויות סוציאליות מפליגות ולכן הרפואה הפרטית מהווה בלם זעזועים חיוני ביותר לרפואה בכלל בישראל.