חדשות

כ-6,000 ניסיונות התאבדות טופלו במחלקות לרפואה דחופה ב-2012

דו"ח "אובדנות בישראל" שפורסם הבוקר מציג נתונים מפורטים לגבי הנושא בחברה הישראלית; התאבדויות בקרב עולים שכיחות יותר

ב-2011 נרשמו 409 התאבדויות בישראל, בהשוואה ל-480 בשנה הקודמת ו-425 ב-2005. התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה לגברים בגיל 15-24 והשלישית לבנות בקבוצת גיל זאת. 392 התאבדויות נרשמו בשנת 2011 בקרב יהודים ואחרים ו-17 בקרב ערבים. נתונים אלה נכללים בדו"ח חדש שפירסם הבוקר (יום ד') משרד הבריאות, המבוסס על נתוני הלמ"ס.

שרת הבריאות, יעל גרמן, התייחסה לממצאים: "הנתונים שבידינו מלמדים כי אובדנות איננה גזירה משמיים. עלינו כחברה מוטלת החובה להציל חיים. מקרי האובדנות בקרב העולים החדשים מרוסיה ומאתיופיה גבוהים באופן משמעותי מאלו של ילידי הארץ. בכל מקרה אחוז מקרי האובדנות בקרב העולים החדשים יורד עם השנים בעקבות ההיקלטות בארץ, צמצום מצבי המצוקה והתגברות תחושת השייכות לחברה ולמדינה. הירידה הזו היא מקרה בוחן שמוכיח כי במקרים רבים הנטייה לאובדנות נובעת ממצוקות זמניות וארעיות. הנתונים גם מחזקים שבעתיים את תפקידנו החברתי והמוסרי - להתמודד עם התופעה ולצמצמה.

"במסגרת המהפכות וניפוץ הסטיגמות שעוברת עתה החברה הישראלית", ציינה השרה גרמן, "הגיעה העת להעלות את המודעות לאובדנות, לנתץ את הסטיגמה שדבקה בנושא הזה ולסייע למשפחות, ודאי שלא לנדותן כפי שקרה בעבר. משרד הבריאות מקדם בחודשים האחרונים - יחד עם משרדי הרווחה, החינוך, העלייה והקליטה, וכן המשרד לאזרחים הותיקים ומשרד ראש הממשלה - תוכנית לאומית למניעת אובדנות".

במסגרת התוכנית, המתוקצבת בכ-55 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מסרה גרמן, התמנתה שוש הרץ למנהלת היחידה לטיפול בנושא זה במשרד הבריאות; הוקמה מועצה לאומית למניעת אובדנות בראשות פרופסור גיל זלצמן ובה כ-40 נציגי משרדים, קופות חולים, רשויות מקומיות, אקדמיה, מחקר ועמותות; התוכנית הופעלה כבר בעשרה ישובים: ראשל"צ, מודיעין-מכבים-רעות, יבנה, נס ציונה, רחובות, לוד, רמלה, אשדוד, מועצה אזורית באר יעקב, מועצה אזורית גזר; הוכשרו 28 אנשי מקצוע שיבצעו הכשרות "שומרי סף" בכמה שפות לטיפול במגזרי אוכלוסייה שונים ובקבוצות סיכון; נעשות גם פעולות בתחומי החקיקה, התקינה וההסברה והכן להקניית כלים בפועל לגורמים המטפלים.

דו"ח "אובדנות בישראל" מציג לא רק נתונים ומגמות לגבי התאבדויות שנעשו בישראל עד 2011, אלא גם ניסיונות התאבדות עד 2012. המידע מבוסס על קובץ סיבות המוות המתעדכן בלמ"ס, בהתאם להודעות הפטירה שרשמו הרופאים שקבעו את המוות ועדכונים ממקורות נוספים. המידע על ניסיונות התאבדות מבוסס על מקרים שהגיעו למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים הכלליים.

ואלו עיקרי הנתונים:

* התאבדות מהווה כ-1% מכלל הפטירות של גילאי 15 ומעלה (1.8% לזכרים ו-0.4% לנקבות). שיעור ההתאבדויות על-פי קבוצות גיל נמוך בישראל בהשוואה ל-31 מדינות באירופה. שיעור התאבדות הצעירים גילאי 15-29 בישראל נמוך בקרב נקבות בהשוואה למרבית מדינות אירופה, ובקרב זכרים השיעור דומה לממוצע במדינות האיחוד האירופי.

* שיעור ההתאבדות בשנים 2009-2011 נמוך בהשוואה ל-2003-2005, אך גבוה יותר לעומת 2006-2008 ברוב קבוצות הגיל. ב-2011 נרשמו 7.3 התאבדויות ל-100,000 בני 15 ומעלה, בהשוואה ל-6.7 ב-2008, 8.5 בשנת 2005 ו-8.8 בשנת 2000. שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל: בגיל 75 ומעלה השיעור גבוה יחסית לשיעורן עד גיל 40. שיעור ההתאבדות בקרב בנים בגיל 15-24 במגמת ירידה משנת 2001, לאחר עליה שחלה עד תחילת שנות האלפיים.

* שיעור ההתאבדות בקרב ערבים נמוך בהשוואה ליהודים ואחרים. בקרב בני הנוער ההבדל בין האוכלוסיות הנ"ל קטן יחסית. מתחילת שנות האלפיים נרשמה מגמת עליה בשיעור ההתאבדויות של צעירים ערבים בגילים 15-24 בהשוואה לירידה אצל יהודים ואחרים.

* שיעור ההתאבדויות בקרב עולים גבוה בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות. מתחילת שנות האלפיים, שליש מההתאבדויות בארץ היו של עולים, רבע של עולי בריה"מ לשעבר שעלו מ-1990 ו- 3%-8% בין עולי אתיופיה שעלו משנת 1980.

*בשנת 2011 נרשמו 121 התאבדויות של עולים בגילים 15 ומעלה, 91 בקרב עולי בריה"מ לשעבר ו- 16 בקרב עולי אתיופיה. שיעור ההתאבדות בקרב גברים צעירים מעולי אתיופיה גבוה בהשוואה ליהודים ואחרים (לאלו שאינם עולים) ובהשוואה לעולים מבריה"מ לשעבר. בממוצע לשנים 2009-2011 יחס השיעורים בהשוואה ליהודים ואחרים ללא עולים, גבוה פי 6.8 בגילים 15-24 ופי 5.5 בגילאי 25-44 ובהשוואה לעולי ברה"מ לשעבר - פי 2.8 ו-2.3, בהתאמה.

* שיעור ההתאבדות בקרב ילידי בריה"מ לשעבר, שעלו מ-1990, נמצא במגמת ירידה מתחילת שנות האלפיים. עם זאת, שיעור ההתאבדות של עולי בריה"מ לשעבר גבוה בהשוואה ליהודים ואחרים (לא עולים) בכל קבוצות הגיל. בשנים 2009-2011 יחס השיעורים לגברים היה 2.4 בגילים 15-24, 2.3 בגילאי 25-44, 1.3 בגילים 45-64 ו-1.4 בגיל 65 ומעלה. מ-2005 ניכרת מגמת ירידה, בעיקר בקרב בנים בגילים 15-24 ובקרב גברים ונשים בגיל 75 ומעלה.

* שיעור ההתאבדות של נשואים בגילים 25-64 נמוך בהשוואה ללא נשואים. בשנים 2009-2011, השיעור בקרב הגרושים בגיל 25-44 גבוה בהשוואה לנשואים ולרווקים: גברים פי 8.2 ו- 1.9, בהתאמה, ונשים פי 5.6 ו- 0.9, בהתאמה.

* שיעור ההתאבדויות לפי קבוצות הגיל בקרב יהודים ואחרים גבוה יחסית במחוז חיפה ונמוך במחוז ירושלים ויו"ש, בהשוואה לשאר אזורי הארץ.

* בשנים 2009-2011, 56% מהתאבדויות של גברים נעשו בתליה או בחנק, 13% עם נשק לסוגיו ו-11% בקפיצה ממבנה גבוה או בצורה אחרת. בקרב נשים: 37% בתליה או חנק, 23% בקפיצה מגבוה, 9% בהרעלה ו- 6% באמצעות נשק לסוגיו. שיעור ההתאבדות באמצעות נשק לסוגיו אצל גברים במגמת ירידה מאז 2005, במיוחד בגיל 15-24 ובגיל 65 ומעלה. שיטת ההתאבדות השכיחה אצל בנים בגיל 15-24 היתה מתחילת שנות התשעים נשק לסוגיו, אך מ-2006 - חנק שכיח יותר.

* בשנת 2012 נרשמו במחלקות רפואה דחופה בבתי החולים הכלליים 6,159 ניסינות התאבדות, בהשוואה ל- 4,988 בשנת 2005. בשנים 2004-2012 היו כ-5,300 ניסיונות בשנה. השיעור גבוה פי 1.3-1.5 בקרב נשים בהשוואה לגברים. ניסיונות ההתאבדות של בני הנוער עד גיל 24 מהווים כמחצית מניסיונות הנשים וכשתי חמישיות מניסיונות הגברים - אחוז יציב יחסית בעשור האחרון. שיעור הניסיונות בקרב בני הנוער גבוה בקרב בנות בהשוואה לבנים. השיא בשיעור ניסיונות ההתאבדות נרשם לבנות ולבנים בגיל 19 - 346 ו-329, בהתאמה, ל-100,000 נפש בשנים 2010-2012. מגיל 35 לא נמצא הבדל משמעותי בין המינים.

* שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב ערבים במגמת עלייה: בקרב גברים, לפי קבוצות הגיל השונות, הוא עלה מ-53.4 ל-100,000 בשנים 2004-2006 לכדי 66.8 ל-100 אלף, בשנים 2010-2012, ובקרב נשים עלה מ- 79.8 ל-116.3, בהתאמה. מגמת העלייה נרשמה בקרב גברים ונשים בכל קבוצות הגיל ובמיוחד בקרב צעירים: השיעור בגילאי 15-24 עלה בקרב בנים במגזר הערבי מ-96.5 ל-127.0 ובקרב בנות מ-201.1 ל-282.0, בהתאמה. השיעור ליהודים ואחרים גבוה בהשוואה לערבים, אך הפער הצטמצם במשך השנים בקרב.

להורדת הדו"ח המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  התאבדויות,  אובדנות,  שרת הבריאות יעל גרמן,  דו"ח "אובדנות בישראל"
תגובות