האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית מתריע באחרונה מפני עלייה במספר הסיבוכים כתוצאה משימוש לא מקצועי בחומצה היאלורונית — חומר מילוי נפוץ הניתן בהזרקה לטשטוש קמטים ולפיסול פנים שאיננו בוטוקס. ההתרעות הועברו למנכ"ל משרד הבריאות.

בעשור האחרון זינק השימוש בחומצה זאת. על פי נתוני האיגוד, בחצי השנה האחרונה ניתנו כ–70 אלף הזרקות של החומר ו-68 מטופלים אושפזו. מספר ההזרקות ומספר הנפגעים גדלו פי ארבעה ביחס לשנים קודמות. האיגוד התבסס על מידע מתשע מחלקות ושש יחידות כירורגיה פלסטית בבתי החולים בארץ. לטענת האיגוד, הגדרת החומר הזה כ"אביזר רפואי" ולא כתכשיר מובילה להיעדר אכיפה של השימוש בו.

"הארץ" מסר הבוקר (ג') כי מאז נובמבר האחרון פנו ראשי האיגוד כמה פעמים למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ולראש מינהל רפואה במשרד, ד"ר ורד עזרא והוצגו המקרים הקשים שבהם נתקלו הרופאים בחודשים האחרונים בשל שימוש רשלני ולא מקצועי בחומצה זאת. על פי הדיווח, מבקר המדינה עורך עתה ביקורת על פעילות קופות החולים בתחום הרפואה האסתטית ומידת הפיקוח של משרד הבריאות על פעילות זו.

יו"ר האיגוד ד"ר מאיר כהן, אמר לעיתון: "בשנה האחרונה ובאופן דרמטי יותר במחצית השנה האחרונה, אנחנו רואים עלייה חדה במקרים שמדווחים אלינו ממחלקות ומיחידות של כירורגיה פלסטית מכל הארץ. מדי שבוע מגיעים לחדרי המיון שלושה עד חמישה גברים ונשים עם סיבוכים שונים לאחר טיפול אסתטי. רובם מאושפזים לטיפול ולהשגחה בבית החולים למספר ימים. בששת החודשים האחרונים נרשמו 75 מקרים של סיבוכים שטופלו במרפאות ולא מחייבים אשפוז".

ד"ר כהן הוסיף: "קיימות שתי קבוצות חומרים לטיפולים אסתטיים. אחת מורכבת מנוירו-טוקסינים, והאחרת מחומרים המיועדים להזרקה ומשמשים לטשטוש קמטים קלים או עמוקים, לתיקון שקעים או הגדלת נפח אזורים בפנים, כמו שפתיים.

"אחת הטעויות הנפוצות היא של נשים שסיפרו כי 'עשו בוטוקס בשפתיים'. אלא שבפועל, מילוי והגדלת השפתיים נעשים על ידי הזרקת חומצה היאלורונית, חומר שונה לגמרי מבוטוקס. כל תהליך הרישוי של החומצה נסמך על מסמכים המועברים בידי היצרנית מחו"ל. אין שום פיקוח מי הולך להשתמש בזה".

על פי הדיווח, בפניות אל משרד הבריאות טוענים הרופאים כי "חומצה היאלורונית איננה אביזר רפואי אלא חומר שבטיפול לא נכון בו הוא עלול לגרום לנזקים חמורים. בניגוד להזרקת חומצה היאלורונית לתוך חלל סגור כמו גלגל העין, הזרקה לתת העור מפזרת את החומר הזה בגוף. יש לכך השפעות מקומיות ומערכתיות מרוחקות, לרבות תגובות של רגישות יתר, חסימת עורק הרשתית, עיוורון, נמק העור ונפיחות ממושכת ואף קבועה", נכתב בפנייה למנכ"ל משרד הבריאות.

הסיבוכים שלגביהם הצטברו הדיווחים באיגוד לכירורגיה פלסטית: פגיעות אסתטיות, בצקות קשות, גידולים שהופיעו באזורי ההזרקה וניתנים להסרה רק בניתוחים, פגיעה בבלוטת הרוק, זיהום קשה בפנים ונמקים ברקמות העור של האף.

ד"ר כהן: "אחת הבעיות הקשות ביותר היא הזרקת חומרי מילוי לאזור האף. יש כלי דם מאזור האף המתחברים לכלי דם מאזור העין, מה שעלול לגרום לנמק ואפילו לעיוורון. בעולם תועדו כמה מאות מקרים  — שלושה מהם בישראל — של עיוורון לצמיתות בשל הזרקת החומצה הנ"ל".

עוד מסר יו"ר איגוד הכירורגיה הפלסטית והאסתטית כי החומרים הללו נמכרים לגורמים מסחריים ללא צורך במרשם. הם זמינים לכל. "לכן, אחת לתקופה נחשף שגם קוסמטיקאיות, רופאי שיניים ואחרים עושים שימוש בחומר הזה לטיפולי אסתטיקה".

תחום ההזרקות ברפואה האסתטית צומח בהתמדה. על פי הערכה ייבוא חומרי המילוי לישראל נאמד ב-100 מיליון שקל בשנה. האיגוד ביקש ממשרד הבריאות לפעול מיידית לשינוי הבקרה על האספקה, המכירה וההכשרה של העוסקים בטיפול באמצעות הזרקת חומרי מילוי.

תגובת משרד הבריאות כפי שמסר "הארץ": "חומצה היאלורונית מסווגת בכל מדינות המערב, לרבות על ידי מינהל התרופות בארה"ב ומדינת ישראל כציוד רפואי (אמ"ר) ולא כתכשיר. בפנקס הציוד הרפואי בישראל רשומות כיום חומצות היאלורוניות תחת הגבלות שימוש – כלומר, על ידי רופאים בלבד. משרד הבריאות איננו מאשר שימוש בחומצה היאלורונית על ידי מי שאיננו רופא.

"חומצות הילוארוניות המכילות תכשירים מסוג לידוקאין מסווגות גם הן כציוד רפואי בשל הריכוז נמוך ביותר של תכשיר זה. באשר לחומצות אלו, חל איסור ברישום האמ"ר על שימוש במוצר על ידי מי שאיננו רופא. לפיכך, ככל שיש בידי גורם כלשהו מידע על השימוש בחומצה היאלורונית בניגוד לתנאי הרישום בפנקס הציוד הרפואי, יש לדווח על כך למשרד הבריאות. ככל שיש מידע ספציפי על אירוע חריג או סיבוך הנובע כתוצאה מהשימוש בחומצה היאלורונית, יש לדווח על כך למינהל הרפואה ולמערך לבטיחות המטופל במשרד הבריאות".