קורונה בישראל

בטכניון פותחה טכנולוגיה לאיתור חולי קורונה ולהתראה על בעיות נשימה

הטכנולוגיה מספקת ניתוח ממוחשב של מידע המתקבל באופן רציף ממדידות רמת החמצן וממדדים עקיפים המעידים על דלקת ותסייע באיתור מצבים מסוכנים בקרב חולי קורונה מאושפזים

ד"ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה. צילום: הטכניון

טכנולוגיה שפותחה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון תסייע באיתור חולי קורונה טרום-סימפטומטיים ותתריע על בעיות נשימה קריטיות בקרב חולים קיימים. את הפיתוח מוביל ד"ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (AIMLab), עם ד"ר דני איתן, רופא בכיר בטיפול נמרץ ילדים ומרצה בכיר בטכניון וד"ר רונית אלמוג, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה והביובנק של המרכז הרפואי רמב"ם.

הטכנולוגיה החדשנית תסייע באיתור חולי קורונה שמחלתם טרם אומתה, וזאת על סמך עיבוד ממוחשב של נתונים המצביעים על מחסור בחמצן בדם (היפוקסמיה) – מצב המאפיין רבים מחולי הקורונה. בנוסף, הפיתוח עשוי לסייע באיתור מצבים מסוכנים של דלקת ריאות בקרב חולי קורונה מאושפזים - סיבוך שכיח בקרב חולים אלה. זאת על סמך ניתוח ממוחשב של המידע המתקבל באופן רציף ממדידות רמת החמצן ומהמדדים העקיפים המעידים על הדלקת.

דוגמה לשימוש סטנדרטי בסמני אוקסימטריה בתחום רפואת השינה. הצניחה ברמות החמצן מאפיינת אנשים הסובלים מ- OSA (דום נשימה חסימתי בשינה). יhתכן שהיפוקסמיה לילית חוזרת בקרב חולים אלה גורמת לעקת חמצן, הגורמת נזקים ברקמות הלב ודרכי הדם. היפוקסמיה לילית אופיינית גם לחולי COPD. החוקרים מעריכים כי בהמשך יתגלו דפוסי אוקסימטריה האופייניים לחולי קורונה

צוות החוקרים פיתח ארגז כלים לניטור ולניתוח של סמני אוקסימטריה – סמנים פיזיולוגיים המעידים על רמת החמצן בדם. רמת החמצן, "ריווי חמצן" (Oxygen saturation), היא משתנה המעיד על שורה של תפקודים גופניים חשובים. במקרים קיצוניים, היפוקסמיה עלולה להוביל לנמק ואף למוות.

כיום, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בעולם הניטור הרפואי, רמת החמצן בדם נמדדת לא רק באמצעות ציוד מקצועי בבתי חולים אלא גם במכשירים ביתיים, ניידים וזולים. כדי להסיק מסקנות מדויקות ממכשירים אלה, נדרש ניתוח חכם של רצף הנתונים שהם מספקים.

כאן נכנס לתמונה ארגז הכלים שפיתחו ד"ר בהר והמסטרנט ג'רמי לוי, המספק מידע על רמת החמצן בדמם של נבדקים, והמידע מתבטא כספריה של סמני אוקסימטריה דיגיטליים המוצגים בתוכנת .PhysioZoo התוכנה פותחה עם פרופ' יעל יניב, גם היא חברת סגל בפקולטה, והחוקרים מציינים את התמיכה ההנדסית של אלכסנדרה אלכסנדרוביץ', כפיר לוגסי ואביב רוזנברג בתהליך הפיתוח.

ד"ר בהר השלים מאסטר בהנדסה בEcole des Mines de Saint-Étienne  בצרפת ותואר שלישי בעיבוד אותות ביולוגיים ובלמידה חישובית באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. לאחר השלמת הדוקטורט הוא עלה לישראל ועשה פוסט-דוקטורט בהנחיית פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כיום הוא עומד בראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה. המעבדה עוסקת בבינה מלאכותית ברפואה ומתמקדת במידע המנוטר באופן רציף באמצעות התקנים ניידים ולבישים.

נושאים קשורים:  הטכניון,  היפוקסמיה,  דלקת ריאות,  קורונה,  חולי קורונה,  ד"ר יואכים בהר,  פיתוח רפואי,  חדשות
תגובות