חדשות

פיתוח ישראלי: פלטפורמת ריפוי חדשנית למחלות אוטואימוניות

במעבדה לאימונולוגיה שבמכון המחקר מיגל בגליל, בשיתוף מכוני מחקר בארה"ב, פיתחו טכנולוגיה לריפוי מחלות אוטואימוניות המשלבת ביולוגיה של תאי T רגולטוריים והנדסה של גנים סינתטיים

מעבדות מכון המחקר מיגל. צילום: יח"צ

טכנולוגיה חדשנית שפותחה במכון המחקר הישראלי מיגל בגליל העליון, בשיתוף מכוני מחקר בארה"ב, מיועדת לריפוי מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, כרוניות וקשות באמצעות תאי T מהונדסים. לצורך פרויקט הפיתוח גייסה חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית GentiBio השותפה ל"מיגל" 20 מיליון דולר מקרנות הון סיכון וחברות תרופות בינלאומיות.

כיום חסר טיפול יעיל למרבית המחלות האוטואימוניות וחולים רבים מתמודדים שנים ארוכות, לעתים חיים שלמים, עם קשיים שונים ללא מענה רפואי.

הטכנולוגיה החדישה הוגדרה כ"פלטפורמה טיפולית". היא מתבססת על מחקר המתקיים במעבדה לאימונולוגיה שבמכון המחקר מיגל בהובלת מנהל המעבדה, פרופ' גידי גרוס וד"ר הדס וינשטיין-מרום, חוקרת בכירה. הצוות שלהם משתף פעולה עם שני מוסדות מחקר מובילים בעיר סיאטל במדינת וושינגטון בארה"ב, Seattle Children’s Research Institute SCRI ו-Benaroya Research Institute - BRI וכן מאוניברסיטת המדינה בסיאטל.

המטרה היא לצרף מספר טכנולוגיות גנטיות מהמתקדמות בעולם כדי ליצור ולהביא לריבוי של אותם תאי T מהונדסים (תאי Tregs רגולטוריים). צבר הטכנולוגיות יאפשר להנדס מספר רב של תאי T רגולטוריים, כך שידכאו את התגובה החיסונית מחוללת המחלה בלבד מבלי לפגוע בפעילות התקינה של כלל המערכת החיסונית של המטופל. גישה זאת נחשבת למתקדמת במיוחד ותולים בה תקווה שתיתן מענה אפקטיבי למגוון של מחלות דלקתיות ואף תוכל לרפא אותן.

פרופ' גרוס וד"ר וינשטיין-מרום מסרו: "מערכת חיסונית מאוזנת מגנה על הגוף מפני גורמים מזיקים תוך כדי הבחנה בין 'עצמי' לבין 'גורם זר ומסוכן'. במחלות מסוימות הבחנה זו משתבשת והמערכת החיסונית תוקפת תאים של הגוף עצמו ורקמות חיוניות. כלומר, המערכת החיסונית פועלת כנגד הגוף עצמו ומחוללת מחלות המלוות בדלקת ממושכת, חלקן קשות ומסכנות חיים, כמו המחלות האוטואימוניות ובהן סוכרת מסוג 1 וטרשת נפוצה, מחלות המעי הדלקתיות - מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי ומחלת צליאק; טרשת עורקים, מחלות אלרגיה, פסוריאזיס, מחלות דלקתיות של הכבד, הכליות, הריאות ומחלות נוספות.

"שני סוגי תאים משמעותיים במערכת החיסונית משפיעים על התהליכים הללו: תאי T CD4 אפקטוריים, להם תפקיד מכריע בהגנה על הגוף באמצעות הפעלת התגובות החיסוניות הרצויות כנגד הגורמים הזרים, אך להם גם מקום מרכזי בגרימת המחלות הדלקתיות.

"הסוג השני הם תאי T CD4 רגולטוריים או Tregs המהווים בלמים או וסתים המונעים תגובות חיסוניות לא רצויות או תגובות יתר שעלולות במקרים מסוימים להפוך לקטלניות. תפקידם הוא לדכא את המערכת החיסונית ולמנוע דלקת כרונית ומחלות אוטואימוניות וכן לשמור על המערכת החיסונית תוך ויסות ואיזון התגובה – כל זאת על ידי הפעלת הבלמים לתגובות חיסוניות, בעיקר כנגד רקמות בריאות (מה שמכונה סבילות חיסונית) ושמירה על בריאות התקינה. במחלות האוטואימוניות נמצא קשר ישיר בין פגיעה בכמות ובאיכות אותם תאי T רגולטוריים לבין הופעת המחלה".

בטכנולוגיה החדשה נעשה שימוש בתאים רגולטוריים לטיפול ואף לריפוי אותן מחלות בשילוב ביולוגיה של תאי T רגולטוריים והנדסה של גנים סינתטיים – רעיון שפותח במעבדה במכון המחקר מיגל.

"בשיטה החדשה", הסבירו החוקרים, "ניתן להפיק תאים מגוף המטופל על ידי איסוף דם והפיכת תאים מהמערכת החיסונית שלו לתאי T רגולטוריים, שיוחזרו למטופל ויסייעו לוויסות ולאיזון המצב הדלקתי המייצר את המחלה האוטואימונית. כאשר התאים המהונדסים יוחדרו לגוף המטופל, הם ירסנו ויטפלו במצב הדלקתי העומד בבסיס המחלה וכל זאת מבלי לפגוע בכשירותה הכללית של המערכת החיסונית של החולה.

"אפשר לומר כי הטיפול החדש מצייד את תאי המערכת החיסונית בתכונות מפתח הדרושות כדי להחזיר לגוף את הסבילות החיסונית ולהתגבר על המגבלות העיקריות הקיימות כיום בטיפול במחלות אוטואימוניות".

בפרויקט השאפתני משקיעות, בין השאר, חברת התרופות הבינלאומית נוברטיס וכן חברות הביומד אורבי-מד בישראל ובארה"ב וקרנות ההון סיכון RA Capital ו-Venture

דיווח על ממצאי המחקר שעסק באותה קבוצת תאי T פורסם כבר ביוני האחרון ב-Science Translational Medicine על ידי צוות החוקרים מסיאטל.

נושאים קשורים:  פרופ' גידי גרוס,  ד"ר הדס וינשטיין-מרום,  מכון מיגל,  פיתוח תרופה,  חדשות,  פיתוח ישראלי,  מחלות אוטואימוניות
תגובות