ההשפעה של מחלה שאריתית מדידה (MRD – measurable residual disease) על התוצאים לאחר השתלת דם טבורי (CBT – cord blood transplantation) נותרה שנויה במחלוקת. במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בדקו את ההשפעה של MRD מדידה על תוצאי CBT במסגרת עוקבה גדולה של מטופלים עם לוקמיה חריפה.
עוד בעניין דומה
הקריטריונים להכללה במחקר כללו מטופלים מבוגרים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML – acute myeloid leukemia) או לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL – acute lymphoblastic leukemia), שטופלו עם CBT כהשתלה אלוגנית של תאים המטופואטיים (allo-HCTי[Allogeneic hematopoietic cell transplantation]) ראשונה לאחר רמיסיה מלאה (CR – complete remission) ראשונה או שניה וסטטוס MRD ידוע בזמן מתן ה-CBT.
בין המשתתפים במחקר, 317 מטופלים אובחנו ב-AML ו-189 ב-ALL. כמו כן, MRD חיובי דווח בקרב 169 (33%) מטופלים בזמן שיתר המטופלים (337) היו עם MRD שלילי בזמן ה-CBT. החוקרים מצאו כי לאחר שנתיים, היארעות חזרת המחלה הייתה 18% בקרב מטופלים עם MRD שלילי בהשוואה ל-33% בקרב מטופלים עם MRD חיובי בזמן ההשתלה (P<0.001). כמו כן, נמצא כי ההישרדות ללא לוקמיה (LFS – leukemia-free survival) וההישרדות הכוללת (OS – overall survival) לשנתיים היו 57% ו-60%, בהתאמה, בקרב מטופלים עם MRD שלילי, מול 38% (P<0.001) ו-48% (P=0.004), בהתאמה, בקרב מטופלים עם MRD חיובי.
החוקרים לא מצאו אינטראקציה בין ההשפעה של MRD על OS ו-LFS לבין האבחנה (ALL מול AML),יCBT בודד או כפול, ומינון מופחת או טיפול התניה (מינון גבוה) להרס מח עצם (myeloablative conditioning). בנוסף, במסגרת אנליזה רב משתנית, נמצא כי MRD חיובי קשור לסיכון מוגבר לחזרת מחלה (יחס הסיכונים: 1.8, P=0.003), תמותה שאינה כתוצאה מחזרת מחלה (P=0.44),יLFS פחות טוב (יחס הסיכונים: 1.4, P=0.008) ונטייה ל-OS פחות טוב (יחס הסיכונים: 1.3, P=0.065).
החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מצביעות על הצורך בשיטות חדשות במטרה להשיג MRD שלילי בזמן קבלת טיפול CBT בקרב מטופלים עם לוקמיה ו-MRD חיובי לפני ה-CBT.
מקור:
Baron, F. et al. (2020) American Journal of Hematology 95,9.