סוכרת סוג 2

השימוש במעכבי SGLT2 ותוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים בקרב מטופלי סוכרת מסוג 2

במחקר זה נמצא קשר עקבי בין שימוש במעכבי SGLT2 וסיכון מופחת לתופעות לוואי קרדיווסקולריות משמעותיות ותוצאים כלייתים, וכן הטרוגניות בקשר עם מוות כתוצאה מאירוע קרדיווסקולרי

05.04.2021, 16:50

תרופות ממשפחת מעכבי קו-טרנספורטר של נתרן-גלוקוז 2 (SGLT2) משפיעות לחיוב על תוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים. אולם, עקביות תוצאות המחקרים שעוסקים במשפחת התרופות איננה וודאית.

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Cardiology, חוקרים ביצעו מטה-אנליזה במטרה להעריך את התוצאים הקרדיווסקולריים והכלייתיים הנוגעים לכל 4 סוגי מעכבי ה-SGLT2 הזמינים כיום, בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2. החוקרים ביצעו סקירת ספרות שיטתית ב- PubMed בין 2015-2020, במהלכה זוהו 145 רישומים ראשוניים, מתוכם 137 נפסלו בשל עיצוב או נושא המחקר. בסופו של דבר הוכללו בסקירה 6 מחקרים אקראיים ומבוקרי-אינבו, אשר כללו 46,696 מטופלים עם סוכרת מסוג 2, שעסקו בתוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים של שימוש במעכבי SGLT2. מתוך כלל המטופלים, ל-31,116 היתה מחלה קרדיווסקולרית על רקע טרשת עורקים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 63.7, 30,939 (65.9%) היו גברים ו-36,849 (78.5%) היו לבנים. מספר המשתתפים החציוני בכל ניסוי עמד על 8,246 (טווח 4,401-17,160). חיפוש ותקנון הנתונים בוצעו לאור ה-Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-Analysis (PRISMA) Statement. הנתונים נותחו באמצעות מודל בעל השפעה קבועה.

התוצא העיקרי שנמדד היה הזמן לאירוע ראשון של (1) שילוב תופעות לוואי מרכזיות קרדיווסקולריות של אוטם לבבי, שבץ, או מוות קרדיווסקולרי וכל רכיב, (2) שילוב של אשפוז בשל אי ספיקת לב או מוות קרדיווסקולרי וכל רכיב ו(3) שילוב תוצאים כלייתיים. יחסי סיכון ורווח בר סמך של 95% חושבו ונותחו בצורה רוחבית עבור כל הניסויים, לשם עיבוד התוצאים באוכלסיית המחקר הכוללת ובתת-קבוצות נבחרות.

החוקרים מצאו כי מעכבי SGLT2 קשורים בסיכון נמוך לתופעות לוואי קרדיווסקולריות משמעותיות (יחס הסיכון 0.90; רווח בר סמך 95%, 0.85-0.95; Qstatistic, p=0.27), לאשפוז בשל אי ספיקת לב או מוות קרדיווסקולרי (יחס הסיכון 0.78; רווח בר סמך 95%, 0.73-0.84; Qstatistic, p=0.09) ותוצאים כלייתיים (יחס הסיכון 0.62; רווח בר סמך 95%, 0.56-0.70; Qstatitic, p=0.09), ללא הטרוגניות מובהקת של קשרים עם התוצאים. הקשר עם ירידה בסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב נמצא עקבי בכל המחקרים (יחס הסיכון 0.68; רווח בר סמך 95%, 0.61-0.76; I² =0.0%), בעוד שהטרוגניות מובהקת של קשר עם התוצאים הודגמה עבור מוות קרדיווסקולרי (יחס הסיכון 0.85; רווח בר סמך 95%, 0.78-0.93; Qstatitic, p=0.02 ; I² =64.3%). נוכחות או היעדר מחלה טרשתית קרדיווסקולרית לא השפיעה על הקשר עם התוצאים עבור תופעות לוואי קרדיווסקולריות משמעותיות (יחס הסיכון 0.89; רווח בר סמך 95%, 0.84-0.95; ויחס הסיכון 0.94; רווח בר סמך 95%, 0.83-1.07, בהתאמה; p=0.63 עבור אינטראקציה). באופן דומה, נוכחות של מחלה טרשתית קרדיווסקולרית גם לא השפיעה על הקשר עם תוצאים של אשפוז בשל מוות קרדיווסקולרי (p=0.62 לאינטראקציה), אי ספיקת לב (p=0.26 לאינטראקציה) או תוצאים כלייתיים (p=0.73 לאינטראקציה).

החוקרים סיכמו כי מעכבי SGLT2 מצויים בקשר עם סיכון מופחת לתופעות לוואי קרדיווסקולריות משמעותיות. בנוסף, תוצאות הסקירה השיטתית מעידות על הטרוגניות מובהקת בקשרים עם מוות קרדיווסקולרי. היתרון המשמעותי ביותר שהודגם עבור השימוש בקבוצת התרופות היה הקשר שנמצא עם הפחתת הסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב (שהיה העקבי ביותר בכל במחקרים) ותוצאים כלייתיים.

מקור: 

McGuire DK, Shih WJ, Cosentino F, et al. JAMA Cardiol. 2021;6(2):148-158. doi:10.1001/jamacardio.2020.4511

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  תוצאים קרדיווסקולריים,  תוצאים כלייתיים,  מחקרים,  מעכבי SGLT2
תגובות