מגזין

"כל העובדים שלי במשבר רגשי"

פרופ' חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, מספר על ההתמודדות עם שטף הנפגעים ב-7 באוקטובר, כיצד הכריז כבר בתחילת האר"ן על ויסות שניוני ש"הציל חיים" ועל הצורך לסייע מאז לצוותים הרפואיים

פרופ' חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי. צילום: דוברות משרד הבריאות

פרופ' חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, רופא מומחה לכירורגיה, משמש בתפקידו משנת 2012, למעט שנה אחת (יוני 2020-יוני 2021) שבה שימש כמנכ"ל משרד הבריאות והתמודד בתקופה זו עם מגיפת הקורונה, התפרצויות משמעותיות שכללו שני סגרים ועם מבצע חיסונים ארצי שהקיף מיליוני אנשים בתוך זמן קצר.

חמישה שבועות לאחר מאורעות השבעה באוקטובר ומעט לאחר שמשרד הבריאות הודיע על הכוונה להפוך את בית החולים ברזילי למרכז-על לטראומה, ביקשנו לשוחח איתו על אירועי השבת השחורה, על ההיערכות, התובנות, האתגרים והטיפול בצוותי בית החולים.

כיצד נערך בית החולים להצהרת משרד הבריאות על הכוונה להפוך את ברזילי למרכז-על לטראומה, כולל כוח אדם ותקציבים?

"בית החולים ברזילי מהווה מרכז טראומה שניוני ולאורך השנים המיומנויות של הצוותים השתפרו. מאז השבעה באוקטובר מתמודד הצוות עם מצבים קשים של טיפול רב מקצועי ומורכב. למרכז הרפואי ברזילי חסרים שני שירותים שיהפכו אותו למרכז-על לטראומה. האחד הוא שירות כירורגיית לב שישלים את יחידת כירורגיית חזה וריאות שיש לנו זה שנים רבות, והשני הוא שירות כירורגיית מוח.

"משרד הבריאות אישר לנו לפתוח יחידת כירורגיית לב שתיפתח תחת גג מקצועי של בית החולים איכילוב. במקביל התחלנו לאמן צוותים על מנת לפתוח יחידה נוירוכירורגית מוח ומשרד הבריאות יצטרך לאשר. השלמת שתי היחידות הללו תהפוך את בית החולים למרכז שלישוני.

"בנוסף, יש לטפל במנחת המסוקים שלנו. במשך השנים נבנו בניינים גבוהים סביב למנחת והם אינם מאפשרים נחיתה של מסוקים גדולים. העירייה עזרה לנו בהקצאת קרקע ואנו בקשר עם משרד הביטחון, פיקוד העורף, מהנדסים, צוותי בטיחות וכל מה שנדרש על מנת להכשיר את המנחת. אני מעריך שמדובר בהוצאה של 15-20 מיליון שקל כדי לעמוד במשימה".

כמו בכל פרויקט, מעבר בית החולים ברזילי למעמד של מרכז-על לטראומה כרוך בגיוס כוח אדם וטכנולוגיות ובעצם מימון. "שלחנו", אומר פרופ' לוי, "הערכה כלכלית לגבי הקמת יחידת כירורגית לב ואנו עוסקים כעת בהערכה כלכלית לגבי הקמת יחידת כירורגית מוח. נדרשות פה מכונות לב ריאה, רשתות ניתוחיות ועוד. זאת, לצד גיוס כוח אדם של מומחים ומתמחים כדי לקיים את השירות, לרבות תורנויות".

לאחרונה נודע כי קיים חוסר ברופאי טיפול נמרץ ילדים בברזילי. איך זה מתיישב עם המעבר למעמד של מרכז על?

"מדובר במקצוע מועדף זה שנים רבות ופירוש הדבר שנותנים תמריצים במקצוע הזה. באשקלון חסרים רופאים בכמה מקצועות, כי אנשים מעדיפים לעבוד במרכז, היכן שיש טכנולוגיות מפותחות. אנו עושים מאמצים רבים, כולל תגמול בשכר, כדי ליצר פה מוקדי מקצוע, שאחד מהם הוא טיפול נמרץ ילדים. כרגע מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים בברזילי הוא רופא מומחה".

יש קושי להביא רופאים לפריפריה. האם בעקבות המתקפה על הדרום אתה צופה קושי על קושי? רופאות ורופאים צעירים מן הסתם יעדיפו לחיות ולעבוד במקומות יותר בטוחים.

"הקושי לא קשור למתקפה בדרום. יש קושי להביא מומחים ומתמחים כי במרכז יש יותר טכנולוגיות מתקדמות שאנחנו עושים מאמץ רב מאוד כדי לרכוש. שינינו מאוד את פני בית החולים בהיבט הזה, אנו מציידים את בית החולים בטכנולוגיות מתקדמות אך יש עוד לא מעט לעשות. אני לא סבור שמשיכת כוח אדם לדרום קשורה לאירוע או לאיומים בטחוניים".

איפה תפסה אותך המתקפה בשבעה באוקטובר ומה הדבר הראשון שעשית כמנהל בית החולים ברזילי?

"על המתקפה שמעתי בסביבות 06:00 בבוקר. הייתי בביתי שביישוב רעות. מרוב הטלפונים בקושי הצלחתי להתלבש. טסתי לבית החולים כשכל הדרך רצופה במטחי טילים ואני בטלפונים, בהוראות והנחיות לצוות. לא ידענו מה קורה ושמענו על מחבלים בצמתים. הדרך של שעה נסיעה לקחה כמובן הרבה פחות זמן.

"כבר בטלפון הוריתי דבר ראשון לפתוח חמ"ל ולהזעיק את כל העובדים והכרזתי על היערכות לאר"ן. בערך ב-8:15 התחיל להגיע שטף הנפגעים. בסביבות 9:00-9:30 הכרזתי על ויסות שניוני, התחלנו לאזן פצועים ולהעבירם בליווי מתאים לבתי החולים במרכז הארץ, על פי הנחיית משרד הבריאות".

מהי להערכתך היתה הבעיה הכי משמעותית של הצוותים המטפלים באותו יום?

"השטף וקצב הגעת הפצועים, המראות שראינו ואופי הפציעות, שדרשו טיפולים מיידיים וכניסה לחדרי ניתוח. הגיעו אלינו בתקופה הזו כ-1,800 פצועים. כ-30%-35% היו במצב קשה עד בינוני, וכמחצית מהפצועים היו במצב קל. אם על פי הסטטיסטיקות שיעור ההרוגים היה צריך להיות 5%, פה היו הרבה יותר הרוגים".

טיפול בפצועים בבית החולים ברזילי באשקלון, 7 באוקטובר 2023. צילום: דוברות ביה"ח

האם נתקלת במקרים של חסמי עורקים שנשארו על גפיים זמן ממושך וגרמו לפגיעה בלתי הפיכה כפי שנכתב בדו"ח המועצה לטראומה ולרפואה דחופה?

"כאמור טיפלנו בכ-1,800 פצועים, לא נתקלתי אף לא במקרה אחד של חסמי עורקים שנותרו על גפיים פרק זמן ממושך שגרם לנזק בלתי הפיך".

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה החל בית החולים ברזילי בגיוס תרומות, וחשוב לציין שהוא אינו בית החולים היחיד שעשה כן. מהי השפעת מפעל התרומות על פעילות בית החולים והאם ללא תרומות היה יכול היה להמשיך בפעילותו?

"יש תקציב שוטף שמועבר ממשרד הבריאות ואין סיבה שבית החולים לא יוכל להמשיך בפעילותו. התרומות נועדו לטכנולוגיות מתקדמות שעולות הון עתק ומסייעות לטפל במצבי טראומה. כמו כן, התרומות מסייעות במימון המיגון. אנו עוסקים במיגון בית החולים זה עשר שנים ויש לנו הישגים עצומים בתחום הזה יחסית למקום שבו היינו בתקופת 'צוק איתן'. בנינו מחלקת טיפול נמרץ ממוגנת, חדר מיון וחדרי ניתוח ממוגנים. המימון של כל זה נעשה בכספי ממשלה והמון בזכות התרומות. אנו בונים כעת מכון דיאליזה, מרפאת עיניים ופגיה ממוגנים. כספי התרומות מסייעים לנו בזאת".

המועצה הלאומית לטראומה מצאה ליקויים בוויסות ופינוי החולים בשבעה באוקטובר. במשרד הבריאות דחו את הביקורת. כמי שהיה במקום תוך כדי התרחשות, האם יש משהו בביקורת לדעתך?

"כאמור, בסביבות 8:15 התחלנו לקבל פצועים ובין 9:00 ל-9:30 בבוקר הכרזתי על ויסות שניוני. אני מאמין שבזכות ההחלטה הזו הצלנו חיים רבים. ויסות שניוני הוא חלק מתורת הטראומה, חלק מהתו"ל. אסור שחולה ימתין לניתוח מציל חולים כשחדרי הניתוח מלאים בחולים כמותו. זה המקום לקבל יעדי פינוי ממשרד הבריאות ולהפנות אמבולנסים לבתי חולים אחרים".

מהן התובנות שלך מהמגה-אר"ן שהתרחש בדרום? מה לדעתך יכול היה לשפר את המוכנות לאירוע כזה? האם בית חולים נוסף בדרום היה פותר חלק מהבעיות?

"כל בית חולים נוסף קרוב לאתר האירוע היה מהווה יעד מקצועי נוסף לפינוי נפגעים במרחק קצר והיה עוזר. בשנת 2014 המדינה קיבלה החלטה להקים בית חולים בבאר שבע עם 500 מיטות. בינתיים, כמעט עשר שנים מההחלטה ולמרות שיש כבר מכרז, זה לא קורה לצערי. אם בשגרה יש מחסור במיטות אשפוז ובכוח אדם, בעיקר בדרום, אז ודאי שבחירום, ופה מדובר במצב חירום שלא היה כמותו בעבר. ודאי שזה היה עוזר.

"באירוע כזה צריך לטפל בצורה מאורגנת עם תכנית פינוי מראש, עם מספיק כוח אדם מקצועי, מיגון וטכנולוגיה. לצערי, הגענו לאירוע כשלא כל זה מתקיים. כדי לשפר מוכנות יש למגן את מתקני הבריאות, להביא כוח אדם מיומן נוסף ותקציבים על מנת לרכוש טכנולוגיות מתאימות. משרד הבריאות עושה ככל יכולתו, אבל חלוקת העוגה הממשלתית אינה מספקת את כל הצרכים של הפריפריה".

מהי "רשימת המכולת" הנחוצה ביותר לבית החולים ברזילי?

"לשאלה הזו הייתי יכול להקדיש יום שלם. יש צורך בתוספות של ציוד מיוחד שיאפשר לנו לבצע פעילויות שאנו עושים כיום אבל יאפשרו לנו לתעדף גם במקרים דחופים, ציוד שיהפוך אותנו למרכז-על. ב'ברזילי' יש כיום הרבה טכנולוגיות מתקדמות, רכשנו הרבה, אך ניתן להשקיע עוד. בנוסף, נדרשת השקעה בתשתיות, במבנה, במיגון, במעבדות. דרושה לנו מחלקת יולדות ממוגנת - אלה היעדים שלנו.

"אנו מבקשים לתת טיפול מצוין לתושבי הפריפריה ממש כמו במרכז - זה המוטו שלי, אבל לשם כך צריך את התשתיות והטכנולוגיות שבהמשך גם יהוו מוקד משיכה לכוח אדם. במצב כזה ניתן יהיה לתת שירותי בריאות מכל הסוגים ולהפוך למרכז-על. כעת, כדי לפנות חולים, אפילו כשמדובר לא באירוע חירום, אלא במצב של דימום במוח, ללא יחידת נוירוכירורגית מוח, פינוי לבית חולים אחר פירושו שעה לכל כיוון, ובמצב כזה הזמן הוא קריטי. רשימת המכולת שלנו היא כל מה שייתן לנו את היכולת לנצל את המיומנות שיש לנו על מנת לשפר את השירות לחולים".

נושא מיגון בתי החולים עלה לכותרות ומשרד הבריאות הודיע השבוע כי יעביר תוספת מיידית למיגון כמה בתי חולים. מעבר למיגון, מה עוד דרוש לבתי החולים בקווי העימות לעתות חירום ומלחמה?

"שתי הפגיעות שספג בית החולים ברזילי גרמו נזק רב. במזל אף אחד לא היה באזורים הללו ולא היו נפגעים, אבל הפגיעות מוכיחות את ההכרח במיגון. אנו מיגנו הרבה באמצעות משרד הבריאות והתרומות אך נותרו עוד אזורים רבים שיש למגן".

נזק עצום בבית החולים ברזילי בעקבות נפילת טיל. צילום: דוברות ביה"ח

מה הן תחושותיך כמנהל בית חולים המשקיף על הנעשה במערכת הבריאות בעזה?

"עד לפני כמה שנים, למיטב זכרוני עד למבצע 'עופרת יצוקה', נהגנו לשתף עם בתי החולים בעזה פעולה. היינו מקבלים מהם רופאים שהתמחו אצלנו וחולים שטופלו אצלנו – כך זה צריך להיות בין שכנים. אני חושב שבתי החולים צריכים לפעול כבתי חולים ולא כפי שאנו רואים בתקשורת, כמחסה לפעילות טרור. בתי חולים צריכים לתת מענה לחולים. אני סבור שהם מביאים את המצב הזה על עצמם".

צוותי בית החולים ברזילי עבדו מסביב לשעון בימיה הראשונים של המלחמה וחוו מראות קשים וסיפורים קורעי לב. האם נתקלת עד כה בעובדים שנזקקו לתמיכה נפשית, שחוו משבר? מה הכלים שעומדים לרשותך בטיפול בעובדים אלה?

"כל העובדים שלי נמצאים במשבר רגשי כלשהו וכל אחד מהם מתמודד בצורה אחרת. תפקידי לדאוג לערוצי שיח, ערוצי דיבור והפגה. זהו אחד הדברים שאני עוסק בהם. פעמיים ביום בהערכות מצב בודקים מה מצב העובדים, מה מצב החוסן, איך ניתן לשפר וזה חלק מרכזי בהתמודדות הקשה וארוכת הטווח של העובדים.

"יש עובדים שלא באים לעבודה בגלל שהם נעקרו ממקומות המגורים שלהם. על אחרים אנו מנסים להקל באמצעות גן ממוגן שפתחנו בסיוע העירייה לפעוטות עד גיל שלוש ובית ספר ממוגן לילדים עד לגיל 12, שיקלו על העובדים להגיע לעבודה. אנחנו, כל העובדים, ראינו מראות קשים, מראות שגם לי היו קשים, ראינו פצועים, חלקם חיילים במצב קשה. לחלקנו יש ילדים מגויסים וזה לא פשוט. נושא החוסן הנפשי הוא נושא מרכזי בתובנות שלי".

לסיכום, האם יש משהו שחשוב לך להוסיף?

"כן. בית החולים ברזילי נפגע פעמיים מירי טילים. טיל אחד גרם נזק לחדר הניתוח הבלתי ממוגן במחלקת נשים בסיכון גבוה וטיל אחר פגע במרכז להתפתחות ולשיקום הילד. במזל לא היו אנשים או ילדים במקום. מדינת ישראל מואשמת בכך שהיא יורה על בתי חולים. אנחנו לא יורים על בתי החולים, אך הם (החמאס) בוודאות עושים כן".

"דבר נוסף שחשוב לי מאוד להגיד זה שלולא הצוות הנאמן, המקצועי והמסור, בכל המקצועות ובכל המחלקות, לא היינו מצילים חיים בכמות שהצלנו. חשוב לי להודות לכל הצוות של ברזילי על עבודה מקצועית,  גם כשהיא נעשית לעתים עם דמעות בעיניים ומחנק בגרון".

נושאים קשורים:  מגזין,  חדשות,  ישראל במלחמה,  פרופ' חזי לוי,  בית החולים "ברזילי",  שבעה באוקטובר,  מיגון בתי חולים
תגובות
24.11.2023, 10:48

כתבה חשובה ומענינת מבחינה מקצועית ואנושית! כל הכבוד והערכה לפרופ. חזי לוי ולצוות בית חולים ברזילי.