• יו"ר: ד"ר ברוך קפלן
  • מזכיר: ד"ר חגי לנדוב
  • גזבר: ד"ר אריה ליפשיץ
  • חברי ועד: ד"ר להבית אקרמן
  • ד"ר ריאד קאסם
  • ועדת ביקורת: ד"ר אביקם הראל, ד"ר אילן כץ ,ד"ר דוד צמח
משפט

בימ"ש שלום קבע: על רופא מטפל לשכנע "באופן תקיף" מטופל שמסרב להתאשפז

פסיקת בית המשפט: לא די להחתים מטופל אשר מסרב להתאשפז על טופס סירוב, אלא יש להדגיש בפניו את הצורך בהישארותו בבית החולים

פסק-דין

ביהמ"ש השלום בראשון לציון קבע, כי לא די להחתים מטופל אשר מסרב להתאשפז על טופס סירוב, אלא יש להדגיש בפני המטופל את הצורך שבהישארותו בבית החולים, להסביר לו באופן ברור ומפורש את הסיכונים הכרוכים בעזיבתו ומהם התסמינים המחייבים חזרתו לבית חולים. מעבר לכך, על הצוות הרפואי לנסות ולשכנע את המטופל להתאשפז.

בנוסף קובע בית המשפט, כי מעבר לאמירה בעל-פה למטופל בדבר הצורך בהגעתו לבית החולים אם יימשכו הכאבים או יוחמרו, יש לרשום את הדברים בגליון השחרור.

תאור המקרה:
התובע, מטופל כבן 64, הובהל לבית חולים וולפסון בעקבות כאבים בחזהו והוחלט לאשפזו, אך הוא סרב להישאר בבית החולים. המטופל חתם על טופס סירוב לקבל טיפול רפואי בבית החולים, ושוחרר בצהריים לביתו עם המלצה לביצוע CT חזה ומבחן לב במאמץ.

במהלך שהותו של המטופל בביתו המשיך לחוש כאבים בחזה. אשת המטופל הזמינה שירות של "ביקור רופא". משהכאבים גברו, פונה המטופל לבית החולים ברזילי באשקלון, שם צונתר, עבר הרחבה והשתלת סטנט בעורק כלילי קדמי ועורק כלילי עוקף שמאלי, וזאת לאחר שאובחן אוטם בדופן הקדמי של שריר הלב. בבדיקות באשפוזו בבית החולים "ברזילי" התגלה נזק משמעותי לשריר הלב, והתפתחה אי ספיקת לב שמאלית ויתר לחץ דם ריאתי.

המטופל תבע את בית החולים בטענה שלא הוסבר לו כי אשפוזו נחוץ על מנת לשלול בעיה לבבית. כמו כן תבע את חברת "ביקור רופא", בטענה שלא נאמר לו כי עליו להגיע מיידית לביה"ח.

כל המומחים הרפואיים בתיק, הסכימו כי אילו היה המטופל מתאשפז בבית החולים במועד הראשון ניתן היה למנוע את הנזקים שנגרמו לו עקב האיחור בטיפול.

השאלה המרכזית בה דן ביהמ"ש היתה מה היו ההסברים שקיבל התובע לגבי אשפוזו, בזמן שהחליט לא להתאשפז. טופס הסירוב עליו חתם התובע הינו טופס סטנדרטי ולכן ביהמ"ש בחן את התאור שנמסר על ידי הצדדים באשר לנסיבות השחרור.

למרות שהשופט השתכנע כי הוסבר למטופל כי עליו להתאשפז על מנת לשלול קיומה של בעיה לבבית אפשרית ולמרות שקבע כי חלקים בעדותו של המטופל לא היו מהימנים, פסיקתו היתה כי ביה"ח הפר את חובת הזהירות. השופט סבר שלא היה תהליך של "שכנוע תקיף", ולא הוסברו למטופל בצורה מפורשת דיה הסיכונים שבסירובו להתאשפז (השופט ציין כי התהליך יכול להיות קצר ואין הכוונה להכביד על עבודת חדר המיון).

יחד עם זאת, פסק ביהמ"ש כי למטופל אשם תורם ניכר לנזק וכי היה עליו להבין כי הדרישה להתאשפז בבית החולים איננה דרישה בעלמא, וכי הוא נוטל על עצמו סיכון בעזיבת בית החולים בניגוד לדרישת בית החולים כי יתאשפז.

ביהמ"ש קבע כי "ביקור רופא" אף היא הפרה את חובת הזהירות כאשר לא נאמר למטופל לגשת מיידית לבית החולים, אך התביעה נגדה נדחתה כיוון שלא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק.

ביהמ"ש קבע למטופל פיצוי בגובה של כ– 790,000 ש"ח (בגין הפסדי השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים) בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. אך מהסכום נקבע כי יש לנכות 50% בגין אשם תורם של המטופל.

תא 290-05 קמלר נ' מדינת ישראל משרד הבריאות ואח' ניתן ב- 17.5.11 ע"י סגן הנשיאה, השופט יחזקאל קינרה בבימ"ש השלום בראשון לציון

נושאים קשורים:  משפט,  בית משפט השלום ראשל"צ
תגובות
א
09.06.2011, 17:17

שוב אנו נתקלים בבתי משפט בהם שופטים בורים ועמי ארצות העושים עבודה רשלנית בעליל המסכנה המתבקשת היחידה מהמקרה היא שהמטופל אשם בארוע ולבית המשפט אין את האומץ הראוי לומר זאת בריש גליי. מטופלים ומשפחותיהם מיתממים ואח"כ פונים לגזול את כספי הציבור ולפגוע מוראלית בציבור הרופאים ובאמפתיה שלנו הרופאים כלפי המטופלים.

משה גולדרינג
09.06.2011, 20:08

כל רופא שיתנסה בלהיות רופא במיון יודע שהיה עלול לקרות לו את המקרה הזהץ נראה לי שכבוד השופט טעה בהטלת אחריות על רופאים והמערכת הרפואית.עצם העובדה שממליצים לחולה להתאשפז מדבר בכך שנחוץ האשפוז להמשך מעקב, אבחנה מדוייקת יותר וטיפול בהתאם.מה מתכוון כבוד השופט שעל רופא להיות משכנע תקיף יותר.כל אדם שיש לו שתי אצבעות שכל מבין שאם מתבקש להתאשפז, לא מדובר בבדיחה.היה על כבוד השופט לדחות את התביע.כך אני מבין את העיניין.

יהושוע
09.06.2011, 20:45

שוב החלטה שערורייתית והזוייה של שופטים אווילים ומנותקים מהמציאות. רק במדינת ישראל השרלטנים מרוויחים על חשבון האנשים הישרים. נותר כעת רק לתעד בוידאו הסבר כזה לחולה על מנת למנוע מנוכלים כמותו מלהשיג בצע במרמה.

ע
09.06.2011, 22:18

יש לערער וללכת עד הסוף. לא לותר. גזלנים מסוגו של התובע רק יתרבו, אם בתי המשפט ימציאו עילות לספק להם את תאוותם.
ההמשך יגיע ביקור הפרמיות על ידי חברות הביטוח.

נועם נטיף
09.06.2011, 22:27

צביעות וטיפשות החוברים יחדיו.
מדוע שעם חוק זכויות החולה לא יהיה החולה אחראי להחלטותיו?
מה מצופה מרופא המיון? להזמין בדיקת פסיכיאטר כדי לוודא שהחולה מודע ומבין?
ומה רע טופס סרוב אישפוז סטנדרטי? האם מצופה שלכל מצב במיון יהיה טופס יעודי?
ההחלטה שלא הוכח קשר בין האיחור בפניה השניה למיון לאי ההמלצה ע"י ביקור רופא - מצחיקה ומשקפת בעיקר את חוסר ההבנה הבסיסי ביותר של השופט.
אני מקווה שיהיה עירעור.

דל
09.06.2011, 23:48

ואם הרופא היה מפעיל "שכנוע תקיף" והאיש היה מתאשפז, היו מזהים את האוטם בזמן, ומצילים את בריאותו, הוא היה יכול לתבוע את בית החולים על זה שהופעל עליו "לחץ בלתי סביר בעליל" ושמא פעולות ההצלה היו כלל לא חיוניות וגובלות בתקיפה, שהנה, עובדה, הוא מרגיש טוב, ויכול להיות שהיה ממשיך להרגיש טוב גם בלי הצינתור שאותו הוא בכלל לא רצה ורק בגלל שהרופא "התקיף" אותו והפחיד אותו ואמר לו שעלול להיגרם נזק קשה ללב שלו ואולי תתפתח אי-ספיקת לב ויתר לחץ דם ראתי, רק בגלל הדברים האלה, שבכלל לא קרו, הוא לא עזב את בית החולים, ולכן הרופא ובית החולים אשמים בזה שלא איפשרו לו "בחירה מדעת", ולמעשה פגעו באוטונומיה שלו... ועוד ועו"ד ועו"ד....

התקיף החנון
10.06.2011, 07:21

והפתרון : מה פתאום להחתים ולהסביר? אתה רוצה ללכת? תלך. אתה רוצה להתאשפז? תתאשפז. כל אחד יעשה כרצונו. שייעלם מחדר מיון. נודיע למשטרה,נשלח לוכדי עריקים ונתקשר לשופט באמצע הלילה. שיוציא צוו מעצר. אחרי לילה אחד ואין ספור צילצולים ( כי יש המוני חולים כאלה )הפסיקה תשתנה.

יוב
10.06.2011, 08:46

עוד נדבך בהחלטות בתי המשפט המורידות כל אחריות מהמטופל ומעבירות הכל לרופא.
הרופא אשם שחולה סוכרת לא הלך לרופא עיניים, הרופא אחראי על מטופל שהאפילפסיה שלו החמירה והוא נוהג.
ממתי הוחלט שאנשים בוגרים,הבריאים מבחינה נפשית, אינם אחראים על בריאותם?

נתן גוטרר
10.06.2011, 09:58

שלום רב
ת"א 290-05 רמלר נ' מדינת ישראל -משרד הבריאות ואח'
שם התובע רמלר דוד
במחלקות לרפואה דחופה מקרים מעין אילו הינם דבר יום ביומו.
ההסבר של הרופא ואפילו נכתב בתיק החולה עדיין לא פותר אותו מאחריות.
קיים חוק זכויות החולה אך לרופא המטפל באשר הוא אין כלל זכויות, רק חובות וגם עליהם התשלום הינו פחות מהעוזרת בבית.

דניאל אגמון
10.06.2011, 10:00

החלטת השופט ממש מקוממת אבל לצערנו ממשיכה את הקו של תרבות הזכויות שמקרינה עלינו התרבות המערבית, וזאת לעומת התרבות העברית שמדגישה קודם כל את חובת האדם על בריאותו
"מה אני רוצה מהחיים" - זה הקוד התרבותי של האדם המודרני
"מה החיים רוצים ממני" זה הקוד התרבותי של המורשת שלנו
וכך מתפתחת לה הקונספציה הרפואית של ה"גרז'" כלומר - הגוף שלך לא בסדר? תשאיר אותו במוסך (בית חולים" ולך לעיסוקיך. כשנגמור את התיקון נודיע לך כדי שתבוא לקבל את הרכב.
ועוד במקרה הזה - הלוא כל הדיוט יודע שכאבים בחזה עלולים להצביע קודם כל על התקף לב, אז עכשיו הצוות הרםואי אשם שלו הסבירו לו את כל האפשרויות!? זה לא משפט צדק.

וילי ברלה
10.06.2011, 17:07

שלום עמיתים
אנא קראו בעיון והשכילו:
כל העולם בית דין גדול אחד! עפ חוקי אותו בית דין מתנהל העולם וכולל עולם הרפואה!!
אין להלין על השופט!
השופט מבין היטב את המצב אך, עליו לשפוט עפ' החוק ,הפסיקה המשפטית וההלכה הפסוקה הנהוגה בארצנו והשתלשלות האירועים כפי שהם מובאים לפניו!!
דרכם של עורכי הדין לעקר את הדין מידי השופטים להטות את הכף לטובת מרשתם!!(זהו הפירוש בשפה העברית לעורכי דין!!)השופטים מונחים על ידי הדברים האלו ועפ המצב המובא והמוצג לפניהם על ידי נציגי המתדיינים!

אומנם אנו חיים בתוך עמינו,מדברים את שפתו אבל לא תמיד המטופלים מבינים ויורדים לסוף דעתנו!
כל מפגש/פניה/שיחה טלפונית ואקראית עם אדם נחשבת למפגש רופא-מטופל!
מבחינה משפטית זהו חוזה לכל דבר ועניין!האם מגידי עתידות אנו ?לנבא את העתיד?רפואה זו אמנות?מדע מדויק?או משהו ביניהם?
האם אנו יכולים לקחת אחריות על בריאותו ורצונו של החולה?האם אנו חברת ביטוח?

שימו לב : חולה מטופל בבית,במרפאה,במיון,במחלקה או ביחידה לטיפול נמרץ שונה לא רק בגלל מצבו אלא גם בגלל שכל יחידה כזאת הטיפול טוב יותר וברור לכל, שחולה אשר עבר את מסלול מדורים זה לטיפול בו ,אין טוב יותר מאחרון!!דא הקא השאלה :האחריות של הרופא כלכלת הבריאות או על בריאות החולה העומדת לפניו?מבחינה משפטית התשובה ברורה וחדה כשמש:בריאות החולה העומד לפני הרופא!

האם בטוח אנו כי המטופל או מלוויו הבינו למה התכוונו?האם שפתינו ברורה ובהירה לכל דורש?
ואם להתייחס לפרשה הנידונה בתיק המשפטי המובא לדיון כאן-"כולם צודקים"=גם התובע וגם הנתבעים!(כמו במעשיה-הכיצד?),כל אחד לקח לעצמו את החלק מהשיחה , שהייתה לו נוח להבין ורצה בכך!!!וחשב שהצד השני מבין אותו בכוונתו!

הכשלון הוא לא שלנו הרופאים בפרשיות מסוג זה!!הכישלון הוא של מח' לניהול סיכונים ברפואה ולנו "אשם תורם" כי לא ערבנו אותם באירוע זה!!(הם מקבלים כוננויות!!!!)
האם אנו רושמים כל אשר אמרנו,עשינו וכו' ברישומינו ונימוקים, מדוע כך ולא אחרת?

אמנם אנו עוסקים בדיני נפשות ו"חושבים" שאנו מבינים את נבכי נפש האדם (האומנם?!)-המציאות טופחת על פנינו!
המלצתי:
קודם ללימודי רפואה יש ללמוד לימודי משפטים ואחרי זה,הזמן להחליט אם להמשיך בלימודי רפואה!!היום זה קורה ההיפך!
לא לחינם רופאים עוזבים את הרפואה לטובת משפטים /רפואה ומשפט!!ואולי, בעידן המודרני כך צריך להיות!שנה ראשונה במדעי היסוד=חובה מבוא למשפטים עם קורס חובה בניהול סיכונים ברפואה בשנה אחרונה ללימודי הרפואה ובנוסף כל מסלול להתמחות חייב להסתיים בקורס ניהול סיכונים ברפואה בתחום הספציפי!!

לכל אילו אשר חתמו לא במשם המלא והמתבטאים בבוטות-כנראה שעדין לא יודעים כי רפואה זהו מקצוע מסוכן גם לחולים וגם לרופאים!ועדין לא חושבים שבית החולים הוא מקום מסוכן מאד!
לכך אילו-:" "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" אמר הלל הזקן (פרקי אבות, ב)."

"סתם רופא במערכת"!

אבירם
12.06.2011, 15:09

רורוב התגובות שמופיעות כאן הן מוצדקות.מדוע תגובות אלה אינן מגיעות לכלי התקשורת בישראל ואין להן הדים בשיח הציבורי בישראל.מן הדין שההסתדרות הרפואית תציין גם דברים אלה במסגרת המאבק שהיא מנהלת מול האוצר.מן הדין שכנסת ישראל תיתן דעתה על העריצות השיפוטית בישראל בכל הקשור לתביעות נגד רופאים ומוסדות רפואיים.

בן עודד
15.06.2011, 13:06

שורש הבעייה (וזה חוזר על עצמו בהרבה אופנים) הוא בכך שאין ביקורת על בתי המשפט. לשופטים אין אחריות לשום דבר !
שופט שחרר רוצח, והוא רצח שוב - השופט לא אחראי !
אי אפשר שיהיו סמכויות בלי אחריות. ומאז המהפכה השיפוטית של אהרון ברק התהליך הזה קעבל תאוצה מרחיקת לכת.
ביום בו על השופטים תוטל גם אחריות לתוצאות פסיקותיהם השערורתיות - כגון זו שבכתבה הזו - הפסיקות האויליות הללו יפחתו מאד.
ראו מה קרה כאשר החליטו הפרקליטים לערוך משוב על השופטים - איזה התנגדות קמה בקרב השופטים. זה ברור, נוח מאד להיות שופט בלי כל אחריות.
מה שהשופטים אינם מבינים הוא כי בפסיקות הללו הם פוגעים ביוקרה והאמון שיש בציבור כלפי בתי המשפט. את תוצאות הנזק הזה נצטרך לעמול קשה מאד בעתיד כדי לתקן.

בנצי
05.07.2011, 19:58

השופטים איבדו קצת ת'ראש. פשוט לא יאומן. מי זה השופט האהבל הזה שאין לו גבול?

דר' שחק עדי
05.08.2011, 12:17

1.לא מפתיע כלל שזו איכות הצדק של בית משפט בישראל
גם אם נסכים עם תפיסת בית המשפט כי תפקידו אינו עשיית צדק , אלה קיום החוק., גם אז , חובה על בית המשפט כי יהיה קשר כלשהו בין צדק לקיום החוק וכי קשר זה יראה ויובן על ידי האזרח .
2. אכן משוכנע בית המשפט כי זה יפטור את הבעיה . רישום נוסף , אוטומטי, על דך השחרור מחדר המיון . ?
3.האדם הצלול הזה שסירב להתאשפז על פי חוק (שהרי זו זכותו ) אחראי ואשם יותר מכל אחד מהנתבעים ביחד וכל אחד לחוד לתוצאות המצערות של החלטתו הצודקת והלא נכונה .
4.בית המשפט מבלי לתת את הדעת אולי , מתוך כוונה לרחם על התובע יצר תקדים רע שקרוב לוודאי ינוצל בעתיד ויפגע בקופה הציבורית שלא בצדק ושלא לצורך .